Loading AI tools
נגמ"ש כבד המבוסס על טנק המרכבה מתוצרת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) הוא נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק ה"מרכבה" הישראלי, עליה מורכבות מערכות ייעודיות לפי הצורך. הנמ"ר שפותח ומיוצר על ידי מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק), תוכנן מלכתחילה ככלי רכב קרבי משוריין לחיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות,[2] והוא החלוץ במשפחה של כלי רק"ם כבדים, המתוכננים לשמש את חטיבות צה"ל בשדה הקרב המשולב. כלים אלה כוללים נגמ"ש, נמ"ר הנדסי, נמ"רבולנס, נמ"ר פיקוד ובעתיד גם נגמ"ש לחימה. כמו כן, הוא יכול לשמש ככלי מסייע ליחידות שריון בהובלת תחמושת ואספקה ביחד עם הטנקים. הנמ"ר נכנס לשירות בצבא ההגנה לישראל בסוף 2008 ובעקבות הצלחתו במבצע צוק איתן הוחלט להגביר את ההצטיידות בנמ"רים עם "מעיל רוח".[3] לנמ"ר שני דורות: נמ"ר סימן 1 עם מנוע 1200 כ"ס ונמ"ר סימן 2 עם מנוע 1500 כ"ס.
למעלה: נמ"ר חי"ר. למטה: נמ"ר עם "מעיל רוח". | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | נגמ"ש כבד / נגמ"ש לחימה |
מדינה מייצרת | ישראל |
יצרן | חיל הטכנולוגיה והאחזקה |
משתמשים עיקריים | צה"ל |
מחיר | 3 מיליון דולר[1] |
שנת ייצור | 2008 |
תקופת השימוש | 2008–הווה (כ־16 שנים) |
דגם קודם | אכזרית |
מערכה מרכזית | מבצע צוק איתן,מלחמת חרבות ברזל |
יחידות שיוצרו | 231 |
מידע טכני | |
אורך | 8.2 מטרים |
רוחב | 4.05 מטרים |
גובה | כ-2.25 מטרים (לא כולל עמדת המקלע) |
משקל | 63.5 טונות |
מהירות | 53 קמ"ש (דור 1) |
טווח פעולה | 500 ק"מ |
מנוע |
מנוע דיזל, 1200 כוח סוס (סימן 1) מנוע דיזל, 1500 כוח סוס (סימן 2) |
שריון | פסיבי + אקטיבי ("מעיל רוח") |
צוות | 3 + 8 לוחמים |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | עמדת קטלנית עם מקלע 0.5 או מקל"ר |
חימוש משני |
מקלע מאג 7.62 מ"מ, מדוכות עשן, מרגמה 60 מ"מ |
הצורך של צה"ל בנגמ"ש עם מיגון כבד התעורר כבר במהלך הלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות ה-80 של המאה ה-20 — הנגמ"שים מדגם M-113, אשר שימשו באותה עת את כוחות החי"ר, היו בעלי שריון דק וחלש יחסית, שסיפק הגנה כנגד קליעי נשק קל ורסיסי פגזים, אך לא נתן מענה כנגד איומים מתקדמים יותר דוגמת טילי נ"ט או מטעני גחון.
הצורך המבצעי הדחוף הביא למספר פיתוחים המבוססים על הסבה של תובות טנקים מתיישנים לנגמ"שים כבדים. ההסבות כללו מספר שיפורים כמו החלפת מערכת ההנעה, המזקו"ם ושיפור המיגון. דוגמאות לפיתוחים כאלה הם אכזרית — המבוססת על טנקי T-54/55 ("טירן") שנלקחו שלל — ונגמשו"ט, נגמחו"ן, נקפדון, פומ"ה ודומיהם — המבוססים על טנקי צנטוריון ("שוט").
כלים אלה לא היו אידיאליים מבחינת המענה שסיפקו מכמה סיבות, ובהן:
בשל הסיבות שהוזכרו לעיל, הוחלט במהלך שנות ה-90 לתכנן נגמ"ש לחימה ייעודי על-בסיס תובת טנק מרכבה סימן 1. גם בפרויקט זה דובר בתחילה על הסבת טנקים מתיישנים שיצאו משירות, אולם במקרה זה הטנק ענה על הצרכים מנגמ"ש לחימה: מנוע המרכבה ממוקם מלפנים, כך שבהתאמות מסוימות תוכל כיתת חי"ר שלמה להיכנס לתוכו וכן תוכנן פתח כניסה אחורי ממוגן.
בהובלת הגופים במשרד הביטחון האחראים על תיאום וניהול הפיתוח של טנקי המרכבה מראשית הפרויקט בסוף שנות ה-70, נבנו שני דגמי אבטיפוס: נמר"ה בתצורת רק"ם חילוץ, לשימוש החוליה הטכנית הפלוגתית (חט"פ), ונמ"ר בתצורת נגמ"ש/נגמ"ש לחימה. אבות הטיפוס התבססו על תובות של טנקי מרכבה סימן 1, מתוך כוונה לייצר נמ"רים בעיקר על בסיס הסבה של טנקים אלו, אשר עמדו בפני הוצאה משירות.
הפרויקט הוקפא על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק מסיבות תקציביות, אולם בעקבות "אסון הנגמ"שים" ב-2004 ומלחמת לבנון השנייה ב-2006 הוחלט על בדיקה-מחדש של הפתרון לנגמ"ש הלחימה העתידי של כוחות החי"ר. נבדקו חלופות לנגמ"ש המרכבה, כמו הנגמ"ש האופני האמריקאי סטרייקר, אולם בשל המיגון העדיף בבירור של הנמ"ר וכן משיקולים כלכליים ולוגיסטיים (ייצור "כחול לבן" המבוסס על פס-הייצור של טנקי המרכבה), הוחלט בסופו של דבר כי נגמ"ש המרכבה הוא נגמ"ש הלחימה שבו יצטייד צה"ל. בשלב זה נקבע כי נגמ"ש המרכבה יתוכנן על-בסיס התובה של מרכבה סימן 4 (ולא מרכבה סימן 1, על-בסיסה נבנו אבות-הטיפוס) לצורך אחידות מבצעית ולוגיסטית, ולכן נקבע כי השם "נמר"ה" יציין את נגמ"שי המרכבה המבוססים על טנק מרכבה סימנים 1, 2 ו-3 (על כל גרסאותיהם), ו"נמ"ר" יציין את אלו המבוססים על טנק מרכבה סימן 4.
בספטמבר 2007 במסגרת תוכנית ההצטיידות הרב-שנתית של צה"ל "תפן 2007", החליטו הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק, במסגרת הצטיידות כוללת של מטוסי F-35 וספינות חדשות, על חיזוק של צבא היבשה באמצעות רכישתם של מאות נגמ"שי מרכבה.[4] על פי עיתון הארץ צה"ל הזמין כ-130 נגמ"שי נמ"ר במחיר של כ-3 מיליון דולר לכלי, ותכנן להזמין עוד כ-800 במטרה להחליף את צי הנגמ"שים המתיישן שלו.[5] בתחילה ביקש הרמטכ"ל אשכנזי להצטייד ב-600 כלים, אך לבסוף הוסכם לייצר 500 כלים.
במרץ 2008 נערך טקס חשיפת הנמ"ר, בו הוא הושק רשמית על ידי סגן הרמטכ"ל, האלוף דן הראל, בבסיס צה"ל מחנה דורי. באפריל 2008 אישר הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי את תוכנית ההצטיידות של לוחמי זרוע היבשה בנגמ"ש הנמ"ר, שצפוי היה להיכנס לשימוש מבצעי החל משנת 2009.[6]
חודשים ספורים אחר כך החלה חטיבת גולני להצטייד בו. עוד לפני כן החל הנמ"ר בשורת ניסויים מבצעיים, ודווח על מספר תרגילים גדודיים וחטיבתיים בהם התאמנו לוחמי גבעתי וגולני בלחימה באמצעותו. השימוש המבצעי הראשון בנמ"ר התבצע ברצועת עזה בשעות האחרונות של מבצע עופרת יצוקה, בפיקודו של מפקד חטיבת גולני.[5][7][8]
בפברואר 2010 הוחלט במערכת הביטחון כי חטיבת המילואים כרמלי, היא שתקלוט את ה"נמרים" לאחר שתושלם הסבת חטיבת גולני להפעלתם. בנוסף, הוחלט כי מערכת "חץ דורבן", המסוגלת להדוף איומים קינטיים (תחמושת טנקים), המאופיינים במהירות מעוף גבוהה ומהווים איום משמעותי לרק"ם, תותקן על גבי הנמ"רים בעוד כשנה,[9] החלטה שבסוף לא יצאה לפועל.
בפברואר 2011 אושרה בוועדת שרים בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, תוכנית משרד הביטחון להצטיידות בנגמ"שי נמר בעלות של 10 מיליארד ש"ח בעשור הנוכחי. ברק טען כי "החלטת ועדת השרים מהווה חיזוק נוסף לכך שהכוח היבשתי המשוריין קריטי כדי להתמודד עם עימותים עתידיים, ומהווה מכפיל כוח ליכולותיו של צה"ל בתחומי לוחמת היבשה". הגידול בתקציבי הרק"מ התאפשר גם הודות לשילוב כספי סיוע אמריקאי בתוכנית.[10][11] לעומתם שר האוצר דאז יובל שטייניץ התנגד לפרויקט וסבר כי מדובר בתפיסה מיושנת וכי "בעידן של מערכות הגנה אלקטרוניות ומערכות השמדה אוטומטיות, ללכת אחורה לכיוון של שריון כבד נראה כטעות פטאלית". לתפיסתו היה שותף גם השר לעניינים אסטרטגיים דאז משה יעלון.[12] ביולי 2011 פורסם בבמחנה כי גדוד 51 של גולני החל גם הוא להצטייד בנמ"ר, לאחר שגדודים 12 ו-13 של גולני סיימו להצטייד בנגמ"ש.
בסוף ינואר 2012 משרד הביטחון הקפיא את ההזמנות למרכבה ולנמ"ר,[13] לאחר שהושמעה ביקורת על תהליך ההצטיידות הנרחב מצד שרים, קצינים בכירים וחברי כנסת.[14] האלוף במיל' יפתח רון טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, אף כינה את הנמ"ר "אוטובוס שעולה 5 מיליון דולר", ואמר שהיה צריך לתכנן את הכלי הזה לגמרי אחרת.[15]
בינואר 2014 פורסם כי תוכנית הקיצוץ בתקציב של צה"ל עלולה לפגוע בהליך ייצור נגמ"ש ה"נמר" בארצות הברית על ידי חברת ג'נרל דיינמיקס. במקום ייצור של 386 יחידות בשמונה שנים לפי ההסכם המקורי, מקורות בחברה חוששים כי בסופו של דבר יהיה תקציב רק לחצי מהכמות.[16] בינואר 2014 פורסם כי צה"ל מתכוון לקצץ את הפרויקט ובמקום לרכוש 386 נגמ"שי נמ"ר כפי שהתחייב בחוזה המקורי מחברת ג'נרל דיינמיקס, יירכשו רק 170 נמ"רים שיסופקו עד שנת 2017. עקב קיצוץ הפרויקט ישלם משרד הביטחון הישראלי לחברת ג'נרל דיינמיקס קנס כספי המגיע לכ-40 מיליון דולר.
בסוף אוגוסט 2014 בעקבות לקחי מבצע צוק איתן הוחלט במערכת הביטחון על "היערכות לייצור מוגבר ומואץ ככל הניתן של נגמ״שים ממוגנים ומערכות הגנה אקטיבית בכמות שתוכננה במקור".[17] באפריל 2015 הודיע שר הביטחון משה בוגי יעלון על הצטיידות 267 נמרים בעלות כוללת של 2.5 מיליארד שקלים. ב-5 במאי 2015 אושררה ותוקצבה בממשלה הצטיידות מוגברת בנגמ"שי הנמ"ר.[18]
בשל מגבלות תקציביות ומחירו הגבוה של הנמ"ר, החלו בצה"ל לחפש פתרונות נוספים, וזולים יותר, לצי הנגמ"שים המיושן של יחידות השדה. אחד הפתרונות היה פיתוח נגמ"ש אופני קל וזול יותר עם מערכת הגנה אקטיבית, דבר שהוליד את הנגמ"ש "איתן". פתרון נוסף הותווה במסגרת התוכנית הרב-שנתית גדעון 2015 שבה החל חיל החימוש בהסבת טנקי מרכבה סימן 2 שיצאו משירות לנגמ"שים כבדים. ייעודם העיקרי של נגמ"שים אלו יהיה חדר פיקוד ותקשורת קדמי הנע בקצב היחידות המסתערות, ובעתיד גם פינוי פצועים.[19] כלים אלה נקראים אופק. יש להדגיש שנגמ"שי ה"אופק" אינם נגמ"שי נמ"ר או גרסה שלהם אלא כלי רכב קרבי משוריין על בסיס תובת מרכבה סימן 2 בדגמים הראשונים וסימן 3 בייצור הסדרתי. בשנת 2021 נחשף כלי נוסף בשם פר"ג, קיצור של "פלטפורמת רק"מ גנרי", המשמש כרכב אחזקה ותיקונים קל יותר מהנמ"רה. הפר"ג מצויד במנוף מתקפל עם כושר הרמה של כמה מאות ק"ג, ומכיל כמות גדולה של חלקי חילוף וכלי עבודה המאוחסנים בתא פנימי מרווח. בניגוד לנמר, האופק והפר"ג אינם ניחנים בעיצוב נאה ומודרני והם ממשיכים את קו המחשבה של הנגמ"שים הכבדים הישנים: פתרון מעשי ויעיל בעלות מינימלית.
ב-2016 השלימה ישראל פיתוח וייצור של אב-טיפוס של נמ"ר עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח".[20] כעת כל נמ"ר היוצא מפס הייצור מצויד ב"מעיל רוח".
בסוף 2016 החל חיל ההנדסה הקרבית להצטייד בדגמים של נמ"ר הנדסי עם "מעיל רוח".[21] באוגוסט 2017 גדוד הנדסה 603 בחטיבה 7 הצטייד בנמ"ר הנדסי.[22] חלק מהנגמ"שים האלו ישאו כפות לעבודות עפר, חלק גשרים וחלק אמצעי פריצה וסער.[23]
ביולי 2017 הציג מנת"ק אב-טיפוס של הנמ"ר בתצורת נגמ"ש לחימה. דגם זה נושא צריח בלתי-מאויש חמוש בתותח אוטומטי 30 מ"מ, מקלע מקביל ומערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח".[24]
בתחילת 2019 החלה חטיבת גבעתי להצטייד בנמ"ר עם "מעיל רוח", והיא תהיה החטיבה הסדירה השנייה (אחרי חטיבת גולני) שמצטיידת בנמ"ר.[25] במרץ 2021 הושלמה הצטיידות הגדודים בנמ"ר.[26]
בנוסף לכך, בשנת 2019 חטיבת כרמלי החלה להצטייד בנגמ"שי נמ"ר, ונהייתה חטיבת המילואים הראשונה שמפעילה נגמ"שי נמ"ר.
בשנת 2021 עבר גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית הסבה מפומ"ה לנמ"ר הנדסי.
בשנת 2023 נכנס לשירות בצה"ל נמ"ר סימן 2, דגם משופר של הנמ"ר עם מנוע חזק יותר (1500 כ"ס). הנמ"ר סימן 2 נקלט תחילה בחטיבת ביסלמ"ח ולאחר מכן בחטיבת גולני.[27]
בשנת 2012 נשלח נמ"ר ישראלי לארצות הברית על מנת שמשרד ההגנה האמריקאי והצבא האמריקאי יבחנו אותו במסגרת תוכנית GCV Infantry Fighting Vehicle שמטרתה לבחור רכב קרבי משוריין (פיתוח חדש או פיתוח שכבר קיים) שישמש כנגמ"ש הלחימה העיקרי העתידי של צבא ארצות הברית. הנמ"ר נבדק לצד 4 נגמ"שים נוספים ממדינות שונות, לבסוף הוחלט כי אף אחד מהנגמ"שים הללו אינו עומד בדרישות התוכנית וכי ההתאמות הנדרשות לכלים אלו הן בהיקף גדול מידי.[28]
אזרבייג'ן ניהלה מגעים עם ישראל אודות האפשרות לרכישת הנמר.[29]
התפיסה של מפתחי הנגמ"ש היא שייעודו להיות יותר נגמ"ש תובלה ופחות נגמ"ש לחימה. כך שלוחמי החי"ר מובלים מאובטחים בשטח רווי איומים (פצמ"רים, ארטילריה ופגזים, מטעני גחון ומטעני צד, רקטות וטילי נ"ט, ירי מקלעים וצלפים), במקביל או ליד כוחות השריון, ופורקים רעננים סמוך ליעד הלחימה, שם הם מבצעים את משימתם ולוחמים רגלית, תוך הגברת שרידותם וצמצום הסיכון לפגיעה בהם באופן מקסימלי. אלו סוברים כי לצורך לחימה תוך כדי תנועה, מספיק מקלע כבד M2 בראונינג בקליבר 0.5 שטווחו האפקטיבי הוא 2 ק"מ, ומקלע מאג שטווחו האפקטיבי הוא 1.2 ק"מ. לאחר שהלוחמים פורקים, הנגמ"ש עדיין יכול לשמש כאמצעי לחימה לרתק או הסתערות על יעדים, תוך ניצול חסינותו, ובכך להעצים את כוח הצוות כולו.
אלו שמצדדים בתפיסה זו, חושבים כי מיותר לצייד נגמ"ש בתותח אוטומטי בינוני (שיצמצם את מספר לוחמים), כאשר הוא נלחם לצד טנקי מרכבה שיש להם כבר תותח מסיבי, או לצייד אותו במערכות טילים מתוחכמות, שיסרבלו את השימוש בו ויצריכו לימוד מקצועות נוספים, שיאריכו את זמן ההכשרה, ויעמיסו עומס מקצועי נוסף על לוחמי החי"ר. נראה שהניסיון להפוך את הלוחמים בבטנו ללוחמים מעל הנגמ"ש באמצעות סיפון נפתח כמו בנגמ"ש ה-M-113 האמריקני, או באמצעות חרכי ירי כמו בנגמ"ש ה-BMP-1 הרוסי, יגרום לפגיעה בשלמות המיגון של הנגמ"ש, שעלולה להיות קריטית לחיי הלוחמים, כאשר התועלת בלחימה בנשק אישי לא מדויק מעל נגמ"ש בתנועה מוטלת בספק, ומסכנת את חיי הלוחמים שחשופים אפילו לירי נק"ל.
יש הטוענים כי היה צריך לעצב את הנגמ"ש אחרת, כך שגם החיילים שבבטנו יוכלו להשתתף בלחימה מתוכו. ויש הטוענים כי צריך היה לחזק את כוח האש של הנגמ"ש באופנים שונים, כמו למשל החלפת המקלע הכבד בתותח קל, או הוספת מרגמה, מקלעים ואף טילים. נוספים על גבי הסיפון. מבקרים אלה כינו בעבר את הנמ"ר "מונית לחיילים" ו"אוטובוס שעולה 5 מיליון דולר".[31] בעקבות הטענות ולקחי מבצע "צוק איתן" פותח במנת"ק צריחון חיצוני ורסטילי עם תותח 30 מ"מ, מרגמה 60 מ"מ, ומיגון מעיל רוח, שיהיה אפשר להרכיבו על נגמ"שי נמ"ר ואית"ן קיימים.[32]
טענה נוספת שעלתה היא שהנגמ"ש גדול מאוד, ויש לו צללית גבוהה, כך שניתן לפגוע בו מרחוק ביתר קלות באמצעות ירי של טנקים.
מנגד, יש לזכור שהנמ"ר הוא נכון להיום הנגמ"ש הכבד והממוגן ביותר בעולם. הוא מצויד במיגון פסיבי וריאקטיבי ברמה של מיגון טנק, ולכך מתווסף המיגון האקטיבי.
הנמר תוכנן מלכתחילה ככלי רכב קרבי לחי"ר, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות, והוא החלוץ במשפחה של כלי רק"ם כבדים המתוכננים לשמש את חטיבות צה"ל בשדה הקרב המשולב.
בנמ"ר חלל פנימי גדול והוא מיועד לשאת 11 חיילים: 3 אנשי צוות + 8 לוחמים ועוד שתי אלונקות. הנמ"ר חמוש במקלע מאג במדף המפקד וכן בעמדת "קטלנית" — עליה מורכב מקלע כבד (M2 בראונינג בקליבר 0.5 אינץ') או מקלע רימונים (סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ, בפיתוח) או מקלע בינוני מסוג מאג — המתופעלת מתוך הכלי על ידי מערכת תצפית טלוויזיונית, ליום ולילה, המאפשרת זיהוי ופגיעה מדויקים במטרות רחוקות כאשר הקטלנית מופעלת מבפנים. כמו כן נבחנת האפשרות שבנמ"ר יותקן תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ.[33] ואף הוצגו על ידי מנת"ק באמצע 2017 אבות טיפוס עם "צריחון" (צריח בינוני) נשלט מרחוק בעל תותח 30 מ"מ.[34] התקנתו תקנה לכלי יכולות חדשות, כגון פריצת מבנים ויכולת לכוון ירי לגובה בזווית חדה מאוד, ובכך תאפשר לכוחות החי"ר לפעול בעצמאות רבה יותר מול איומי חי"ר, מבלי להיעזר בטנקים.
בחלל הנגמ"ש בצמוד לדפנות מורכבים שמונה מושבים מרווחים ומצופים ספוג, 4 בכל צד. המושבים יכולים להתקפל כדי לפנות מקום לציוד במידת הצורך.
מדף המפקד הוא מסוג "קונכייה" — צריח תצפית פסיבי עם חלונות מזכוכית משוריינת המאפשר תצפית מסביב לכלי תוך הגנה מפני ירי. כמו טנקי המרכבה, גם הנמ"ר חמוש במרגמה בקוטר 60 מ"מ ומצויד במדוכות עשן למיסוך עשן, ובמערכת גילוי וכיבוי אש מתקדמת.
הכלי מצויד גם במערכת מיזוג אוויר, מערכת הגנת אב"כ ומתקן למי-שתייה לרווחת הלוחמים השוהים בו. כמו כן, מותקנות בו מערכות שליטה ובקרה ו-מערכת ניהול קרב אשר מופעלות על ידי 3 מסכים ו-8 מצלמות המאפשרות תצפית היקפית סביב הכלי.[35] יתרונו הגדול של הנגמ"ש על-פני הנגמ"שים המבוססים על תובת ה"שוט" הוא הדלת האחורית (כבש) המאפשרת פריקה נוחה ובטוחה מהכלי. ממדי הכבש עוצבו במחשבה תחילה כדי לאפשר העמסה ופריקה מהירים של אלונקה עם פצוע. הכבש מופעל הידראולית, ופועל גם ללא התנעת מנוע הנמ"ר. מערכת גיבוי פנימית מאפשרת הפעלתו אפילו ללא מערכת חשמל.
על פי משרד הביטחון, הנמ"ר הוא הנגמ"ש הממוגן בעולם. בטקס חשיפת הנמ"ר, ציין מפקד זרוע היבשה, אלוף אבי מזרחי, כי יכולת המיגון הגבוהה של הכלי מספקת מיגון מיטבי מול האיומים הקיימים בזירה (ובהם טילי הנ"ט הרוסיים מטיס וקורנט שבידי חזבאללה[36]). לכלי יש מיגון אף ממטעני גחון, וכן "מושבים צפים" שמסייעים לבלימת הדף, ולמעשה הוא נחשב לממוגן יותר מטנק מרכבה סימן 4.
ב-2009 אישר סגן הרמטכ"ל דן הראל התקנת מערכת הגנה אקטיבית "חץ דורבן" מתוצרת תע"ש על נגמ"שי נמר.[37] החלטה זו לא יושמה, וכך גם החלטת מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני מפברואר 2011 על מערכת הגנה אקטיבית שתפותח במשולב על ידי תע"ש ורפאל, מפתחת מעיל רוח.[38]
ביולי 2011 פורסם בבמחנה כי בקרוב יצוידו הכלים במד טווח לייזר שיורכב על גבי עמדת הנשק הקטלנית ובמערכת משואה 600 ובכך הנמ"ר מטמיע בתוכו את מיזם צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). החלטה זו יושמה.
במשולש הביצועים של הנגמ"ש הועדפו המיגון, והניידות על פני כוח האש שלו. תפיסה שיש כאלו המבקרים אותה, וטוענים כי יש לחזק את עוצמת האש שלו באמצעות תותח בקליבר קטן או אף טילים, על חשבון המיגון.
בתחילת 2016, הוצג הדגם הראשון של הנגמ"ש עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח". ביולי 2017 חשף צה"ל אב טיפוס של נמ"ר שמותקן עליו צריחון לא מאויש עם תותח 30 מ"מ, ומערכת הגנה אקטיבית.
חברת ניר-אור שהחלה לספק בסוף 2021 מערכות וידאו לנגמ"שים, תעדכן את המערכות בשיתוף חברת אקסון-ויז’ן על ידי הוספת רכיב של בינה מלאכותית לשיפור מודעות מצבית, לזיהוי ולהתבייתות על מטרות באופן אוטונומי.[39]
נגמ"ש המרכבה פותח במספר גרסאות ייעודיות, לשימושים שונים. להלן רשימת הדגמים והתצורות על בסיס נמ"ר סימן 1:
בשנת 2023 הושק נמ"ר סימן 2 - דגם משופר של הנמ"ר. השיפורים כוללים שדרוג מנוע למנוע דיזל MTU בעל 1500 כ"ס (דבר שמגדיל את המהירות המרבית של הכלי), מיגון משופר, מצלמות היקפיות מסביב לכלי להגברת מודעות סביבתית, מערכות שליטה ובקרה נוחות יותר (כולל מסכי מגע), ממשק נהיגה נוח יותר ושיפור מתלים המעניק נסיעה נוחה ושקטה יותר עם פחות טלטולים וזעזועים.[27]
בינואר 2010 החלו נגמ"שי נמ"ר של גדוד 13 של חטיבת גולני להיכנס לפעילות בט"ש סביב ציר הוברס המקיף את רצועת עזה, כאשר גם בגדוד 12 של החטיבה תתחיל הפעילות בתחילת 2011.[44]
במהלך מבצע צוק איתן נפגע נגמ"ש צה"ל מסוג M-113 מרקטת RPG-29 וכתוצאה מכך נהרגו 7 חיילי צה"ל,[45] לעומת זאת בשלושה מקרים לפחות נגמ"שי נמ"ר הצילו את חיי הלוחמים. במקרה אחד נגמ"ש נמ"ר ספג מספר פגיעות מרקטות RPG, שלא גרמו לנזק. במקרה אחר הופעל מטען חבלה במשקל שבין חצי טון לטון חומר נפץ ומוטט בית על הנגמ"ש. גם במקרה זה לא אירע דבר לנגמ"ש ולחיילים, שהמשיכו במשימתם. במקרה שלישי נורה נגד הנגמ"ש טיל נ"ט (כנראה מסוג קורנט), במקרה זה הנגמ"ש הושבת אך הטיל לא חדר וחיי החיילים ניצלו.[46]
אירועים אלו הגבירו את השיח סביב הצורך בנגמ"ש הנמ"ר. במסגרת מבצע "צוק איתן" הנמ"ר לא שימש להובלת כוחות בלבד, ונעשה בו שימוש לנגוח קירות חיצוניים של בתים שמהם ירו מחבלים, ואף לחדור איתו לתוך הבתים עצמם. בנוסף, בשל המיגון הכבד שלו, הכוחות שנלחמו בו יכלו לקבל סיוע ארטילרי בטווח קרוב של כ-200 מטרים, תוך צמצום מרחקי הביטחון.[47]
ב-31 באוקטובר 2023, במלחמת חרבות ברזל נמ"ר של חטיבת גבעתי נפגע מטיל נ"ט ואחד עשר לוחמים נהרגו.[48] בנוסף ב-14 ביוני 2024 נמ"ר הנדסי של גדוד 601 נפגע בעקבות פיצוץ ושמונה חיילים נהרגו.[49]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.